יתרה מכך, כפי שהראו במאמר "פליטה ישירה של פערי פס מגרמניום משושה וסגסוגות סיליקון-גרמניום" שפורסם בכתב העת Nature, הם הצליחו. אורך גל הקרינה מתכוונן ברציפות על פני טווח רחב. לדבריהם, התגליות החדשות הללו יכולות לאפשר פיתוח של שבבים פוטוניים ישירות במעגלים משולבים סיליקון-גרמניום.
המפתח להמרת סגסוגות SiGe לפולטות ישיר של פערי פס הוא להשיג סגסוגות גרמניום וסגסוגות גרמניום-סיליקון בעלות מבנה סריג משושה. חוקרים מהאוניברסיטה הטכנית של איינדהובן, יחד עם עמיתים מהאוניברסיטה הטכנית של מינכן ומהאוניברסיטאות של ינה ולינץ, השתמשו בננו-חוטים עשויים מחומר אחר כתבניות לצמיחה משושה.
לאחר מכן, הננו-חוטים משמשים כתבניות למעטפת גרמניום-סיליקון שעליה החומר הבסיסי כופה מבנה גבישי משושה. אולם בתחילה, לא ניתן היה לרגש את המבנים הללו כדי לפלוט אור. לאחר החלפת רעיונות עם עמיתים במכון וולטר שוטקי באוניברסיטה הטכנית של מינכן, הם ניתחו את המאפיינים האופטיים של כל דור ובסופו של דבר ייעלו את תהליך הייצור עד לנקודה שבה הננו-חוטים באמת יכולים לפלוט אור.
"במקביל, השגנו ביצועים כמעט דומים לאינדיום פוספיד או גליום ארסניד", אומר פרופ' אריק בקרס מאוניברסיטת איינדהובן לטכנולוגיה. לכן, יצירת לייזרים המבוססים על סגסוגות גרמניום-סיליקון הניתנות לשילוב בתהליכי ייצור קונבנציונליים עשויה להיות רק עניין של זמן.
"אם נוכל לספק תקשורת אלקטרונית פנימית ובין שבבים באופן אופטי, המהירות יכולה להיות מוגברת בפקטור של 1,000", אמר ג'ונתן פינלי, פרופסור לננו-מערכות קוונטיות מוליכים למחצה ב-TUM. יכול להפחית משמעותית את מספר מכ"מי הלייזר, חיישנים כימיים לאבחון רפואי ושבבים למדידת איכות אוויר ומזון".
סגסוגת סיליקון גרמניום שהומסה על ידי החברה שלנו יכולה לקבל פרופורציות מותאמות אישית
זמן פרסום: 21 ביוני 2023